טיפול קצר טווח  
טיפול לא חייב לקחת שנים ולהעמיק אל תוך מבוכי ילדותנו ורוחב היריעה של חיינו. הוא יכול להתמקד בתחום מסוים, ובשינוי בו. למי זה מתאים? מתי זה נכון? במאמר חדש.

טיפול קצר טווח  

 גלית (שם בדוי) הגיעה למשרד שלי והתיישבה. "אני לא רוצה לדוש בעבר, אני לא רוצה לפתוח תיבות פנדורה. בסך הכל החיים שלי לא רעים בכלל: נישואין בסדר, שני ילדים מוצלחים, בלי בעיות מיוחדות, עבודה באותו מקצוע כבר שנים ומוערכת, ובסך הכל די מרוצה. הילדות שלי היתה טובה....טוב, בסדר גמור, זאת אומרת. אמא, אבא, אחות וחתול. באמת בסך הכל בסדר. אבל יש לי בעיה עם חברות. בעיה של שנים. משום מה אני תמיד מוצאת את עצמי לבד בסוף. תומכת ומקשיבה ועוזרת ונותנת עצה טובה, אבל בסוף, כשאני צריכה, אין שם אף אחת בשבילי.

כמטפלת, זה כבר נשמע לי קצת מבלבל. האם מדובר פה בטיפול קצר טווח? כזה שממוקד בבעיה אחת, שמוגדרת מראש, ושגם הפתרון שלה – וסופו של הטיפול – מוגדר מראש? לכאורה, כן. יש כאן בעיה אחת ממוקדת, אפילו מוגדרת באופן לא רע. אך האמנם?

 

 

יש דברים שאפשר לשנות בזמן קצרוהרבה שלא. כדאי להתחיל דוקא במה שלא.

מה לא?
אישיות, מבנה גוף, ביטויים עמוקים של התניות וכו', אלו דברים שלוקח זמן לשנות אותם. הגוף והנפש צריכים תהליך, לאורך זמן, תהליך עשיר, שמקיף תחומי חיים מגוונים. לא ניתן לגעת במכלול כל כך עשיר בזמן קצר. אבל האם לפתירת בעיות בחיים יש תמיד הכרח לגעת במכלול? על כך התשובה ברורה – לא! אמנם אנחנו אנשים, וככאלה הכל אצלנו קשור בכל. המקום בו זה הכי בולט זה יחסים. יחסים חופנים בחובם עולם שלם של תפיסות, הנחות יסוד, התניות, שיצרה ההסטוריה שלנו, המטען הגנטי שלנו, והנסיבות הנוכחיות שלנו.
 
אבל הכל זה יחסים, תגידו.

וגם תצדקו.

הכל זה יחסים. כשאני יושבת מול המחשב עכשיו, רק אני והוא, אנחנו ביחסים. המאמר הנכתב כרגע ואני ביחסים. וביחסים האלה נכנס כל העושר של ההסטוריה שלי, הנחות היסוד שלי, המחשבות שלי שנבנו עם השנים, ההשלכות שאני עושה, וכו' וכו'. אמנם כן. אבל אפשר גם אפשר להתמקד, למשך זמן קצוב, אך ורק בסוג מסוים של יחסים. ללבן אותו, לראות את העושר שלהם על כל גווניו, אבל לא להרחיק דוקא ללב לבה של האישיות שלי, או הדפוסים שלי. רק הללו שנוגעים ישירות ליחסים הללו, הספציפיים.
 

כדי לטפל באופן כזה נדרש מן המטפל נסיון רב.  צריך להיות מנוסה מאד, ונחוש ומכוון מטרה מאד, כדי לא לסטות הצידה מן המטרה המוגדרת, לדוגמא, לחלום ממנו התעורר הבוקר המטופל, שמטריד אותו מאד. צריך נחישות ונסיון כדי לא להתפתות להעמיק במשבר שהתפתח בעבודה, במהלך הטיפול. צריך נסיון גם כדי לוותר על מיני ווים מרתקים ומעניינים, שעולים במהלך הטיפול, כמו אמירות שנזרקות כדרך אגב (לדוגמא: "אני באה עכשיו מפגישה עם האקס שלי"), ומסיטות את הדיון מעיסוק ממוקד. לא דבר פשוט. תמיד מנקרת התהיה אם לא היה כאן חומר רלואנטי, שראוי היה להעמיק בו. הדרכים הצדדיות תמיד מהוות פיתוי, ולא תמיד קיימת תשובה ברורה אם הן יובילו אותנו בחזרה לדיון שלנו, אך באופן עשיר יותר, ואפקטיבי לשינוי הרצוי.

 
מה כן?
סימפטומים יחידניים, התניות ספציפיות, דרכי קבלת החלטות, דפוס יחסים הנתון לבחירתנו. בכלל – בחירה, מעברים, צמתים בחיים, כל אלו ניתנים להתיחסות תרפויטית ממוקדת, ואפשר לעשות דברים גם בזמן קצוב, ואפילו קצר.

הענין הוא ההבנה של התהליך, והטכניקה. מה מתאים לו ומה לא. ולא פחות חשוב – למי.

 

אם אתה עדין ואיטי וזקוק לזמן הפנמה ממושך, לתהליך ארוך ועדין – זה לא בשבילך

אם את מוכנה להחליט החלטה, ורק לא בטוחה שיש לך הכלים המתאימים, או צריכה שותף להתנעת התהליך – זה בשבילך

אם הנושא הוא עמוק מאד, וקשור קשר הדוק במגוון של גורמים הסטוריים ואחרים – זה לא מתאים

אם הנושא הוא עמוק, אך ניתן לתחם אותו – זה בשבילך

אם אתה סובל מסף תסכול נמוך במיוחד, חסר סבלנות ורוצה סיפוקים מידיים – זה לא בשבילך

אם את מוכנה לוותר על הכל, ולהתמקד במה שבוער כרגע, לדלג על כל מניי דברים מעניינים שעולים  בדרך, אבל הם לא במוקד שבחרת ברגע זה – זה בשבילך

 

אגב, גלית ואני אכן עבדנו יחד משך זמן קצר יחסית של 20 שבועות, שבסיומם הרגישה שאת הנושא הזה בחייה פתרה, והיא יכולה כעת ליצור קשרים סימטריים ומזינים יותר עם חברותיה, ולבקש ולקבל תמיכה כאשר היא זקוקה לה. בדרך ליבנו כמה תת-נושאים שכללו בקשה וקבלה של עזרה, יחסיה עם אמה ואחותה, לעומת היחסים עם אביה ואחיה, יחסיה עם בתה הבכורה, ועם חברות. ליבנו, זאת אומרת דנו בהם, היא הרשתה למגוון של רגשות והרגשות לעלות, להיות מורגשים, מדוברים ומעובדים, ולמצוא את מקומם בנפש שלה באופן מסודר, מודע הרבה יותר, וגם מכאיב ומכווץ פחות. נושאים חשובים מאד אחרים עלו, בלי שזכו לטיפול הולם. דוגמא אחת היא מיניות. בלי ספק נושא מרכזי ביחסיה עם בעלה, גם שם מתעורר הצורך בהדדיות, המאזן בין לתת לבין לקבל, כבוד לעצמה ולגוף שלה ועוד ועוד. אך זה כבר היה מחוץ לטווח של הטיפול הממוקד וקצר הטווח שבחרנו לנהל.
 
הטיפול נסתיים לפני שנתיים, ומאז, מדי פעם אני מקבלת אימייל או טלפון של עדכון וקריאת כוון, ועושה רושם שאמנם יש בדרך משברים, נסיגות ועליה של מצבים כואבים, היא אינה "נופלת" בחזרה לדפוסי ההתנהגות הישנים שלה, לתפקיד התומכת האולטימטיבית והאלטרואיסטית, ואינה זונחת יותר את עצמה.

 


 

 
איך לבחור מטפל/ת?
על הקשר בין מדיטציה לעבודה פסיכולוגית צילום/ נעה סמו
על "אור ואהבה" והשטחת החיים צילום / נעה סמו
 
Created by XNET | eastbell עיצוב ותכנון
כל הזכויות שמורות לפעימה 2017